ליצור מציאות מתוך הנאה ומשחקיות

מכירות את זה,

שאתן מתאמצות כל כך לזמן משהו,

או לייצר לכן מציאות כלשהי בחיים שלכן,

חושבות על זה כל הזמן,

כותבות מנטרות,

מחזירות בכוח כל הזמן את המחשבות שלכן,

מהשיח הפנימי של "למה זה לא קורה"-

למשפט הזה שאמור להביא את השינוי ולהגשים את הרצון שלכן...

ולא רק שזה לא מתגשם,

זה מעייף, זה מתסכל וזה כבר בכלל, בכלל לא כיף?

אחד המפתחות הגדולים להצליח ביצירת מציאות רצויה-

זה להישאר בתדר של משחקיות, שובבות ופתיחות מול היקום,

להיות קלילות, אפילו הרפתקניות,

לצחוק-

והכי חשוב,

להנות!

להתחבר למקום הגבוה בתוכנו,

זה שיודע,

שאנחנו בדרך,

שהכל חלק מהמשחק היקומי הנפלא של בחירה ויצירה,

זה שזוכר,

שכל מה שאנחנו מזמנות כבר קרה,

וכל מה שצריך זה לעשות את הקפיצה-

מאי אמון ואכזבה

לחוויה פנימית שבה זה כבר שלנו:)

איך חוות את זה? כן,

קצת עובדות על עצמנו,

על ידי דמיון, אמונה, הומור, משחק,

שם אנחנו כבר מאושרות, מאוהבות, עשירות, מוגשמות או כל מה שנרצה,

כן כן ממש מעמידות פנים,

חיות את זה בתוכנו,

והופ! עברנו מתדר של מאמץ

לתדר של קלילות והנאה!

עוד חלק ממש חשוב בדרך להצלחה-

לפני שאתן קובעות לעצמכן משפטים מנחים או מנטרות

(כן- הם ממש עוזרים כשמפעילים אותם בצורה הנכונה)

תעצמו עיניים, תנשמו, תדמיינו-

תנו לחלק הגבוה שבכן לתת את ההנחיה.

באופן טבעי משפטים של מאמץ יהפכו למשפטים של השראה-

"אני בזוגיות מוצלחת" יהפוך ל-

"אני מלאת אהבה וחיבור והתרחבות ותשוקה ועונג עם האדם שלצידי"

"יש לי מלא כסף בבנק"

יהפוך ל"אני חווה שפע ורווחה ועושר בכל רגע ורגע של כל יום"

"אני עובדת בעבודה המושלמת"

ישתנה ל"אני בהגשמה וסיפוק וזורחת את האור שלי בעולם"

או כל גרסה אחרת שמרגישה לכן-

מרחיבה ומרוממת ומאירה

ולא דוחפת ומתאמצת:)

(מרגישות בהבדל בניסוחים)?

מי רוצה להנות במקום להתאמץ ומסכימה לשחק בנדמה לי,

כדי להפוך את המשחק למציאות?